|
|
איל , תלמיד כיתה י"א עם לקויות למידה , נשאל מה הוא עושה כדי לקדם את הצלחתו בבית הספר . הוא התמרמר על המורים , ש " אין להם כל רגישות והבנה ללקויות , "למידה וכשהתבקש לתאר כיצד הוא בכל אופן פונה אל המורים כדי לבקש התאמות לימודיות , הוא ענה : "אני מביא איתי את האישור ואומר למורה : אני דיסלקט ובאישור כתוב הכול . אבל אם המורה שואלת מה הבעיה , אז אני מסביר לה שקשה לי לכתוב . " איל לוקח אחריות מסוימת לקידום הצלחתו בכך שהוא פונה אל המורה ומעיד על קשייו ועל זכאותו להתאמות על בסיס הדו"ח האבחוני . אך פעולתו אינה שלמה . האחריות לתיאור קשייו הספציפיים בסביבה לימודית מסוימת , מול דרכי ההוראה והמשימות הלימודיות הנדרשות בסביבה זו , היא האחריות שלו . זהו מידע שלא יתואר ויודגם בהכרח בדו '' ח האבחוני שבידו , שהוא כללי באופיו . נוסף על כך , ניהול משא ומתן עם המורה ליישום ההתאמות גם הוא חלק מאחריותו האישית . כשהילד עדיין צעיר , ההורה לוקח על עצמו את תפקיד הסינגור של ילדו בפני הרשויות ובפני מערכת החינוך . בגיל בית הספר היסודי מצטרפות אליו המחנכת , המורה המשלבת ו / או היועצת החינוכית , בעמידה על זכויות התלמיד...
To the book |
|
|