|
|
( עדות בכתב של יהודית , המורה הראשונה בבית הספר , יבנה , תשמ"ב ) הגעתי להוראה בכיתה א' כשנת תש"ה , ( 1945 ) ללא הכשרה מיוחדת להוראת קריאה וכתיבה . היתה לי הכשרה להוראה בכיתות גבוהות יותר . בכל הארץ היה נהוג אז ללמד בשיטה "האסוציאטיבית" ( גלובאלית . ( הכיתה היתה מורכבת מילדי הקיבוץ ומילדים נוספים מבחוץ , בעלי אותו רקע ואותה רמה , פחות או יותר . הילדים ישבו בכיתה במעגל , כלומר , ההוראה היתה לא ממש פרונטאלית , אך גם לא בדיוק אינדיווידואלית . כמובן שהכיתות היו קטנות מאוד , שישה שבעה תלמידים בכיתה . השיטה הכללית — של הוראת כל מקצועות הלימוד — היתה לפי נושאים , שכל הלימוד עסק בנושא מסוים . החשיבות היתה בלימוד הנושא ולא בהקנית הקריאה . חוברות עבודה לא היו , ובקושי היו ספרים להדרכת המורה . התהליך התארך , משום שהתלמידים היו צריכים לעשות עבודה , שבעצם אין צורך בה . היחסים בין בית הספר להורים היו טובים מאוד . אני הייתי גם המטפלת של אותם הילדים , וליוויתי אותם מהבוקר עד שעות אחר הצהרים . יש בזה יתרונות , אך גם חסרונות . ילדים מיוחדים , שלא קלטו את הקריאה בדרך "האסוציאטיבית" למדו בשיטה אחרת . למשל ...
To the book |
|
|