|
|
במחצית הראשונה לעשור הרביעי למדינת ישראל ידועות לעוסקים בהוראת הקריאה והכתיבה בחינוך הרגיל לפחות כשלושים תוכניות או "שיטות קריאה" שונות לכיתה , 'א שמהן נהוגות למעשה כחמש עשרה עד עשרים בערך " . רוב השיטות מהוות המשך ישיר לאלו שהתחילו להתפתח בדור הקודם , לפני 25-כ שנים . שיטות ותוכניות רכות , שנכתבו במקורן עבור ילדים טעוני טיפוח , אומצו גם על ידי המורות בכיתות אי המבוססות . במרבית הכיתות מלמדות המורות על פי שיטה שלימדו אותן בסמינר , אך מורות בעלות ניסיון מסוגלות לחזק חוליות חלשות בשיטה אחת על ידי העברת יחידות דידאקטיות מתאימות משיטה אחרת . אין נוהל אחיד בדבר בחירת שיטת הקריאה עבור כיתה א' בבית הספר , ולא תמיד ניתן למחנכת להכריע בעניין . לפעמים נבחרת שיטת קריאה מסוימת בלחץ המנהל , המנחה , המפקח , או גוף אחר , כגון האגף לחינוך הדתי או המועצה המקומית . אין כל מידע מרוכז ומוסמך על תפוצתן של השיטות השונות , וגם לא נקבעו תבחינים ברורים למיונן ולהערכתן , לשם קבלת אישור להפצתן .
To the book |
|
|