הדיון בהישגי הקריאה

כמו מעגלים קודמים , גם מעגל זה נסגר ללא הערכה ישירה ואובייקטיבית של הישגי הקריאה . אך נוכל ללמוד על הישגי הקריאה מתוך מספר מקורות מידע : 0 ? מחקרים שנערכו על מצבם החינוכי של תלמידי בית הספר בכלל , ושל ילדי כיתה א' בפרט . שלא כקודמיהם , נערכו מחקרים אלה על ידי אנשי מחקר וסטאטיסטיקה , פסיכולוגים ואנשי האדמיניסטראציה החינוכית , ולא על ידי מורים מן השדה . 0 דיווחיהם של מבצעי ( או מציעי ) השיטות השונות , שעליהן למדנו בעמודים הקודמים . 0 מידע שאספנו ( מתוך שאלונים ועדויות ) מתלמידים , ממורים וממפקחים בתקופה הנדונה . מתוך מקורות אלה נוכל ללמוד על בעיות של קבוצות ילדים שונות , כגון : מי לא למד ; מי למד ונכשל ; ומה היו גורמי הכישלון ( או ההצלחה ;( מי למד והצליח . בסכמנו את הישגי הקריאה כתקופות קודמות קבענו : מי שלא למד — לא ידע לקרוא . אמת פשוטה זו באה לידי ביטויה הקשה בתקופת הזרמים , במיוחד בירושלים . פרנקנשטיין מצא בשנת תרצ"ז כי ו א ) לפחות 24 אחוזים מילדי ירושלים העברים , מבני תשע ומעלה , הם "בורים ; "ואנאלפביתים ב ) 4000-כ מכלל ילדי ירושלים לא נקלטו כשום מוסד חינוכי . לאחר כשנתיים ערך בריל ...  To the book