תנאי הלימוד וההוראה

תנאי הלימוד וההוראה השתפרו בתקופה זו בהשוואה לקודמתה מכמה בחינות חשובות : 0 הלשון העברית כשפה מדוברת התפתחה בקצב מואץ , ועימה גם שפת ההוראה . חלה האחדה בשימוש של מונחים למקצועות השונים , ונוצרה שפה משותפת בין המורים לתלמידים ובין המורים לבין עצמם . העברית היתה השפה השלטת , וילדי בית הספר נקלטו במעגל העברית , למרות קשיי השפה של הוריהם . 0 התפרסמו ספרי לימוד לרוב המקצועות בכית הספר , בחלקם מתורגמים ובחלקם מקוריים . ברמה הולכת ומשתפרת . וביניהם גם אלפונים להוראת הקריאה כשיטות שונות . 0 פתיחת סמינרים חדשים להכשרת מורים , כגון אלה של , "המזרחי" למורים לחוד ( בשנת תר"ף , ( 1920 ולמורות לחוד ( בתרפ"ד , , ( 1924 ושיפור תוכניות הלימודים , הבטיחו רמה מקצועית נאותה יותר . כן התקיימו שיעורי הכשרה למורי זרם העובדים , שהפכו במשך השנים ל"סמינר הקיבוצים" ( ת"ש , . ( 1940 נוסף לכך התקיימו השתלמויות מורים , בעיקר בחופשת הפסח ובחודשי הקיץ , באזורים שונים של הארץ . בכינוסים אלה השתתפו לרוב מורים מכל הזרמים . 0 יש לציין במיוחד את התפתחותה של העיתונות הפדגוגית . מלבד , "חינוך"ה שהמשיך בהופעתו עוד משנת תר"ע ...  To the book