הרקע החינוכי

תקופת הזרמים החינוכיים מתחלקת בעיקרה לשלוש תת תקופות : א ) תקופת ההנהלה הציונית תרע"ט-תרצ"ג . ( 1932-1919 ) ב < תקופת הוועד הלאומי תרצ"ג-תש"ח . ( 1947-1933 ) ג ) השנים מראשית קום המדינה עד לביטול הזרמים בחינוך תש"ח-תשי"ג , ( 1953-1948 ) שהן תקופת מעבר לעידן חדש של החינוך האחיד במדינת ישראל . בתקופת הזרמים החינוכיים הקיפה מערכת החינוך היהודית בארץ ישראל רשת מגוונת של בתי ספר יסודיים , בשני מעגלים נפרדים : א ) מעגל המוסדות החוץ זרמיים , שלא השתייכו למערכת הפיקוח של הוועד הלאומי , ולא נתמכו על ידו מבחינה כספית . מוסדות אלה לא הגדירו את עצמם כ " לאומיים" או כ"ציוניים" ושפות ההוראה , שהיו נהוגות בהם , היו יידיש , צרפתית , לאדינו וכר , ולא עברית . ב ) המעגל הדומיננטי של בתי הספר הלאומיים , שרבו וגדלו בתקופה זו . מוסדות אלה התפצלו לשלושת הזרמים הידועים : , "הכללי" "המזרחי" . "העוכדים"ו שפת ההוראה בכל בתי הספר הללו היתה עברית בהברה ספרדית , וזאת אף שחלק ניכר מתלמידיהם באו ממשפחות דוברות לשונות שונות , לפי ארצות המוצא .  To the book