אין מבחינים בין זיכרון של התנסות אמיתית לזיכרון של אירוע דמיוני?

נחזור לאירועים בעבר . כשאדם משקר , הוא יוצר בדמיונו אירוע שהוא יודע שאין הוא אמיתי . אירוע זה נמסר לאדם אחר בכוונה לגרום לו להאמין שמדובר באירוע אמיתי . בגלל האופי הדינמי של הזיכרון נותר לאחר זמן רק הזיכרון של האירוע , והידיעה המובהקת שמדובר באירוע דמיוני מיטשטשת . עכשיו השקרן עומד מול משימה חדשה , שבה עליו לדעת להבחין בין זיכרון שמקורו באירוע אמיתי לבין זיכרון של אירוע שלא היה ולא נברא . בתופעה זו עסקו ג'ונסון וריי . ( Johnson & Raye , 1981 ) לדעתן , בני אדם זוכרים דברים משני מקורות עיקריים : מקור חיצוני — זיכרון שנובע מתהליכי תפיסה , ומקור פנימי — זיכרון שעוצב על ידי מקורות פנימיים כמו הפעלת היגיון , דמיון ומחשבות . לעתים אדם נדרש להחליט אם הזיכרון הוא ממקור חיצוני או פנימי ואז הוא עורך בקרת מציאות . ( reality monitoring ) לא תמיד קל לעשות הבחנה שכזאת משום שבני אדם חושבים גם בשעה שהם חווים התנסות אמיתית . לכן יש הטוענים שבעצם אי אפשר להפריד בין המקור החיצוני של הזיכרון לבין המקור הפנימי שלו . ג'ונסון וריי אינן מקבלות זאת . לדעתן , זיכרונות של חוויות אמיתיות , ממקור חיצוני , נבדלים מז...  To the book