|
|
פרק לו על דבר האלוהים , ועל נביאים כאשר מדובר על 'דבר' האלוהים , או האדם , אין זה מורה על חלק דיבור כמו זה שהמדקדקים קוראים לו שם עצם , או פועל , או ביטוי פשוט כלשהו , בלי זיקה של הקשר למילים אחרות שיעשו אותו לבעל משמעות ; אלא דיבר או שיח שלם , שבאמצעותו הדובר מאשר , מכחיש , מצווה , מבטיח , מאיים , מביע משאלה או שואל . במובן זה ' , דבר ' אינו ווקבולום , שהוראתו 'מילה , ' כי אם סךמו ( לוגוס ביוונית , ( דהיינו איזה 'היגד / 'שיח ' או 'אמירה . ' ושוב , אם אנו אומרים "דבר אלוהים , " או "דברו של אדם , " ניתן להבין שאמירתנו היא על אודות הדובר ( כגון הדברים שדיבר אלוהים , או שדיבר אדם ;( ובמובן זה , כשאנו אומרים "הבשורה על פי הקדוש מתי , " אנו מבינים שהקדוש מתי הוא שכתב אותה . ולפעמים היא על אודות הנושא , ובמובן זה , כשאנו קוראים בביבליה , "דברי הימים למלכי ישראל" או "יהודה , " משמעותם של הדברים היא שהפעולות שנעשו בימים ההם היו הנושא . 85 על פי מלכים א יד : יט , כט . לדברים הללו . וביוונית , אשר ( בכתוב ) נשמרים בה הרבה ניבים עבריים , לעתים קרובות משמעות 'דבר האלוהים' היא לא מה שאלוהים דיבר , ...
To the book |
|
|