|
|
פרק לד על הוראתם של רוח , מלאך והשראה בספרי כתבי הקודש היות שהיסוד לכל חשיבה אמיתית הוא הוראתן היציבה של מילים , אשר . , בדוקטרינה הבאה אין היא תלויה ( שלא כבמדע הטבע ) ברצונו של הכותב , גם לא ( כבשיחה רגילה ) בשימושי השפה המדוברת , אלא במובן אשר הן נושאות בכתובים - הכרחי הוא , בטרם אמשיך הלאה , לקבוע מתוך הביבליה את משמעותן של אותן מילים אשר מחמת משמעותן המסופקת הן עשויות להפוך את מה שאבוא להסיק מהן לסתום או לניתן לערעור . אפתח במילים גוף ורוח , אשר בלשון האסכולות קרויים במונחים 'עצמים ' 'גופיים ' ו ' חסרי גופיות . ' המילה 'גוף , ' בהתקבלותה הכללית ביותר , מורה על מה שממלא או תופס מקום מסוים , או מקום מדומה ; ואין הוא תלוי כדמיון , אלא הוא חלק ממשי ממה שאנו קורים ה ' יקום . ' שהרי היקום , מהיותו מצבור של כל הגופים , אין שום חלק ממשי ממנו שאיננו 'גוף' גם הוא ; וגם אין שום דבר שהוא במדויק 'גוף' שאיננו גם חלק מאותו מצבור של כל הגופים , היקום . ומאחר שגופים נתונים לשינוי , כלומר למגוון מופעים לחושיהם של יצורים חיים , אותו הדבר קרוי גם 'עצם , ' כלומר , 'נושא , ' למקרים שונים ; כמו לפעמים ל...
To the book |
|
|