פרק כח על עונשים ותגמולים

פרק כדו על עונשים ותגמולים עונש הוא רעה שסמכות ציבורית מטילה על מי שעשה דבר או נמנע מלעשות דבר - שאותה סמכות שופטת אותו כעבירה על החוק . תכליתו היא שיהא בכך רצונם של אנשים נוטה יותר לציות . קודם שאבוא להסיק דבר כלשהו מהגדרה זו יש להשיב על שאלה שיש לה חשיבות רבה , והיא : מהו השער אשר דרכו נכנסה הזכות או הסמכות לענוש באיזה מן המקרים ? שכן לפי מה שנאמר קודם , אין להניח כי שום אדם הנו כבול על פי ברית שלא להתנגד לאלימות , וכמסקנה אפוא אין להניח שהכוונה היא שנתן לאחר זכות כלשהי לנהוג כלפי גופו באלימות . כשעושים מדינה כל אדם מוסר ומעביר את הזכות להגן על אחר , אך לא את הזכות להגן על עצמו . כמו כן מתחייב הוא לסייע למי אשר לו הריבונות להעניש את האחר , אך לא את עצמו . אך כריתת ברית לסייע לריבון בעשיית נזק לאחר אין בה כדי מתן זכות לענוש אלא אם כן לכורת ברית זו יש הזכות לעשות כן בעצמו . גלוי הוא אפוא כי הזכות שיש למדינה ( כלומר , לזה או לאלו המייצגים אותה ) להעניש אינה מושתתת על שום מחילה או על מתת מהנתינים . אבל קודם לכן גם הראיתי שלפני כינון המדינה הייתה לו לכל אדם זכות לכל דבר , וזכות לעשות כל מ...  To the book