|
|
פרק כז על פשעים , פטורים ונסיבות מקלות 'חטא' איננו רק עבירה על חוק אלא גם כל ביזוי של המחוקק , שכן ביזוי כגון זה הוא הפרת כל חוקיו בעת ובעונה אחת . ולכן עניינו לא רק בביצוע מעשה או בדיבורי מילים שהחוקים אוסרים לדברן , או בהימנעות ממה שהחוק מצווה , אלא גם בכוונה או בהצבת המטרה 128 לעבור עבירה . שהרי הצבת המטרה להפר את החוק יש בה מן הביזוי של מי אשר לו הדאגה לביצועו . ההנאה בדמיון בלבד מההחזקה בטובין של אדם אחר , משרתיו או אשתו , מבלי כל כוונה לקחתם ממנו בכוח הזרוע או במרמה - אינה הפרת החוק האומר "לא תחכ ( ד" [ שמות כ : יד ;| גם הנאתו של אדם [ הנגרמת ] מלדמיין או מלחלום את דבר מותו של מישהו שאין חייו מזמנים לו אלא נזק ורוגז - איננה חטא , אלא רק ההחלטה לבצע איזו פעולה הנוטה לכך . כי מציאת סיפוק בבדיה שהתממשותה הייתה מנעימה לאדם היא רגש הדבוק כל כך לטבע האדם , ולכל יצור חי אחר , עד כדי כך שאם נעשה אותו לחטא הרי שנעשה לחטא את היותנו אדם . ההתבוננות בכך הביאה אותי לחשוב שאלה התומכים בכך שתנועות הנפש הראשוניות ( גם אם יראת אלוהים בולמת אותן ) הן חטאים - מחמירים מדיי , הן עם עצמם הן עם אחרים ....
To the book |
|
|