|
|
פרק יג על המצב הטבעי של המין האנושי , מבחינת אושרם ואומללותם הטבע עשה את בני האדם כה שווים ביכולות הגוף והנפש עד שאם גם לפעמים יימצא כי אדם אחד חזק בגופו או זריז בנפשו יותר מאחר , הרי אם נחשב את הכל יחד אין בין אדם לאדם הבדל ניכר כדי כר שיוכל אדם אחד להסתמך עליו על מנת לטעון לאיזה יתרון שלא יוכל גם האחר להתיימר בו טוב כמוהו . כי באשר לחוזק הגוף , הרי גם החלש ביותר חזק מספיק להרוג את החזק ביותר , אם במזימות סודיות ואם בהתאגדות עם אחרים השרויים באותה סכנה יחד עמו . ואשר ליכולות הנפשיות , מוצא אני בקרב בני אדם שוויון העולה אפילו על זה שבחוזק ( אם נתעלם מן האומנויות המיוסדות על מילים , ובפרט מהכושר להתקדם על פי כללים כלליים והסיני טעות הקרויים 'מדע , ' שהוא נחלתם של מעטים בלבד , וביחס לדברים מעטים , לפי שאין הוא יכולת נתונה מלידה , וגם אינה נרכשת ( כפיקחות ) בשעה ששימת לבנו נתונה לדבר אחר . ( שהרי הפיקחות אינה אלא ניסיון , שזמן שווה מעניק במידה שווה לכל בני האדם באותם הדברים שהם שוקדים עליהם במידה שווה . שוויון כזה אולי ייראה דבר שלא ייאמן , אר רק משום שכמעט לכל אחד היוהרה והדעה בדבר חכמתו...
To the book |
|
|