פרק יב על הדת

פרק יב על הדת הואיל ואין לה לדת לא סימנים ולא פירות אלא באדם לבדו , אין לנו סיבה להטיל ספק בכך שגם זרע הדת מצוי רק באדם לבדו , ועניינה איזו תכונה מיוחדת , או לפחות איזו דרגה נעלה של תכונה כזאת , שאין למצוא אותה בשום יצורים חיים זולתו . וראשית , מיוחד הדבר לטבעו של האדם שיהיה תוהה על סיבות האירועים שהוא רואה , אם יותר ואם פחות , אבל כל בני האדם מגלים סקרנות במידה זו שיחקרו את סיבות מזלם הטוב והרע . שנית , למראה כל דבר שיש לו התחלה , לחשוב שהייתה לו סיבה שקבעה שיתחיל בשעה שהתחיל , ולא לפני ולא אחרי . שלישית , אין אושר אחר לחיות מלבד הסיפוק היומי של אוכל , מנוחה ותאוות , ואין הן חוזות כמעט כלל מראש את הבאות , מחמת חוסר התבוננות , ומחמת שאינן זוכרות את הסדר , התוצאה והתלות [ זה בזה ] של הדברים שהן רואות . האדם מתבונן באופן שבו אירוע מסוים נוצר מתוך אחר , והוא זוכר מה קודם ומה תוצאה . וכשאין הוא יכול להבטיח לעצמו את הסיבות האמיתיות של דברים ( שהרי על הרוב סיבות המזל הטוב והרע בלתי נראות הן , ( הוא מניח שהסיבות להם הנן כפי מה שדיונו מציע , או שהוא בוטח בסמכותם של אחרים שהוא חושב אותם לידידיו...  To the book