פרק ז על תכליות השיח ופתרונותיו

פרק ז על תכליות השיח ופתרונותיו כל שיח הנמשל בידי התשוקה לידיעה יש לו לבסוף תכלית , בין שבהשגתה של אותה ידיעה ובין שבחידלון ( מהמאמץ להשגתה . [ ובכל מקום שבו שרשרת השיח נקטעת שם תכליתו לאותה השעה . אם השיח הוא נפשי גרידא הריהו מסתכם במחשבות שיהיה הדבר או שלא יהיה , או שהיה או שלא היה , לסירוגין . לכן כל אימת שאתה קוטע את שרשרת שיחו של אדם אתה משאיר אותו שרוי בהנחה שיהיה הדבר או שלא יהיה , או שהיה הדבר או שלא היה ; וכל זה הוא סברה . התחלפות הסברות בחקר האמת באשר לעבר ולעתיד מקבילה להתחלפות האיוויים בשיקול הדעת באשר לטוב ולרע . וכשם ששיקול הדעת הסופי באיווי קרוי 'רצון , ' כך הסברה האחרונה בחיפוש אחר אמיתות העבר והעתיד קרויה שיפוט , או גמר ופסיקה סופית של בעל השיח . וכשם שהתחלפות שרשרת האיוויים השלמה ביחס לשאלת הטוב או הרע קרויה 'שיקול דעת , ' כר כל שרשרת הסברות המתחלפות בשאלת אמת ושקר קרויה ספק . שום שיח שיהא אינו יכול להסתיים בידיעה מוחלטת של עובדה , בין שעברה ובין שעתידה לבוא . שכן באשר לידיעת העובדה - במקורה היא חישה , ואחרי כן לעולם היא זיכרון . ובאשר לידיעת המסקנה , שכבר אמרתי עליה ...  To the book