פרק ה על התבונה והמדע

פרק ה על התבונה והמדע כשאדם מפעיל את תבונתו אין הוא אלא משיג איזה סכום כולל מתוך חיבור של חלקים , או שהוא משיג הפרש מתוך שהוא מחסר סכום אחד מזולתו . ודבר זה ( אם ייעשה במילים , ( הרי זו השגת המסקנה המתחייבת משמות כל החלקים לגבי שמו של הכלל , או מן השמות של הכלל כולו ושל חלק אחד לגבי שמו של החלק האחר . ואף על פי שישנם דברים ( דוגמת מספרים , ( שמלבד חיבור וחיסור אנשים נוקבים לגביהם גם בשמותיהן של פעולות אחרות , דוגמת כפל וחילוק , בכל זאת אין אלו אלא אותן הפעולות עצמן : שהרי הכפל אינו אלא חיבורם של דברים שווים , והחילוק אינו אלא חיסורו של דבר אחד שאנו חוזרים ומחסרים אותו ככל שנוכל . פעולות אלו אינן מתלוות למספרים בלבד אלא לכל מיני דברים שאפשר לחברם יחדיו ואפשר לחסרם זה מזה . כי כמו שהאריתמטיקנים מלמדים לחבר ולחסר במספרים כך הגיאומטריקנים מלמדים כדבר הזה בקווים , בצורות ( מוצקות ודו ממדיות , ( בזוויות , בפרופורציות , בזמנים , בשיעורי מהירות , בעוצמה , בכוח ובכיוצא באלה . הלוגיקנים מלמדים אותו הדבר לגבי מסקנות של מילים : הם מחברים יחדיו שני שמות כדי לקבל משפט חיווי ; ושני חיוויים כדי לקבל ה...  To the book