פרק ד על הדיבור

פרק ד על הדיבור המצאת הדפום , הגם שהיא גאונית , לעומת המצאת האותיות אינה עניין גדול . אך אין אנו יודעים מי היה הראשון שמצא את השימוש באותיות . אומרים שהראשון שהביא אותן ליוון היה קדמום , בנו של אגינור מלך צור . זוהי המצאה מועילה להמשכת זכרם של זמנים עברו ולליכוד המין האנושי , המפוזר על פני חבלי ארץ רבים ומרוחקים כל כך ; וגם המצאה קשה היא , שהרי מקורה בהסתכלות מדוקדקת בתנועות השונות של הלשון , החך , השפתיים ויתר אברי הדיבור , שמטרתה לקבוע אותיות שונות כמספר התנועות הללו , כדי לזכור אותן . אולם הנאצלה והמועילה בהמצאות הייתה המצאת הדיבור , הבנוי שמות או כינויים וקישוריהם , שבעזרתו בני האדם רושמים את מחשבותיהם , מעלים אותן בזיכרונם כשהן נחלת העבר , וגם מצהירים עליהן איש לרעהו לשם תועלת הדדית ושיחה ; ובלעדיו לא היו מתקיימים בין בני האדם לא מדינה ולא חברה , לא חוזה ולא שלום , ממש כמו שאין קיום להללו בקרב אריות , דובים וזאבים . ראשון יוצרי הדיבור היה האל עצמו , שהורה לאדם הראשון לקרוא שמות לכל הברואים שהביא בפניו , כי אין הכתוב מוסיף עוד מאומה בעניין זה . אולם די היה בכך להדריכו להוסיף עוד שמ...  To the book