|
|
פרק שישי האוטונומיה של הפוליטיקה בפרק זה אציג את תפיסת הפוליטיקה של הר"ן ואת הדין וחשבון שהוא נותן על ההסדר הקונסטיטוציוני של המדינה הכולל לדעתו שתי מערכות חוק נפרדות : החוק האלוהי ( ההלכה ) וחוק המלך . בכוונתי להראות שתפיסה זו היא המשכה ושיאה של מסורת ברצלונה בתחום הממשל הקהילתי . התיאוריה הפוליטית של הר"ן נבדלת כאמור מזו של הרמב"ם , אף שאפשר לאפיין גם אותה כתיאוריה פוליטית מחלנת . ובדומה לתיאוריה של הרמב"מ , גם זו של הר"ן , בסופו של דבר , לוקה בערפול ובמתח פנימי . נפתח בבחינת הסביבה האינטלקטואלית שבתוכה התרחשה התפתחות זו . מורה נבוכים של הרמב"ם עשה רושם עצום . השפעתו חרגה מן התחום הפילוסופי . למעשה הסעיר הספר את כל הקהילה האינטלקטואלית והרוחנית של ספרד ופרובאנס ועורר מחלוקת ממושכת שהעסיקה שלושה דורות של חכמים , וביניהם הרמב"ן והרשב"א . בלב המחלוקת עמדה תפיסת הרמב"ם שהעניקה מקום מרכזי לפילוסופיה ולהתבוננות השכלית בגאולת האדם , והפרשנות ליהדות שהיתה כרוכה בה ' . במהלך המאה השלוש עשרה , בתגובה לפולמוס על הרמב"ם , צמחו הפילוסופיה והקבלה כשתי האידיאולוגיות היהודיות המרכזיות בימי הביניים ....
To the book |
|
|