פרק שלישי המעבר לרב־תרבותיות ולפוליטיקת זהות

פרק שלישי המעברל רב תרבותיות ולפוליטיקת זהות כאשר הרעיונות האוטופיים של הפוליטיקה המודרנית התקשו לשרוד , ועוררו התנגדות שהתבטאה בציניות ובניהיליזם , או יצרו רגרסיה שמצאה את ביטויה בהתעצמות התמיכה בימין , החלה להתפתח פוליטיקת הזהות , המתאפיינת בשאיפות שחרור ופועלת בדרך כלל לקידום שינוי באמצעות צורות חדשות של מאבק רדיקלי לזכויות ולשוויון . אחת ההגדרות של פוליטיקת הזהות היא זו המתייחסת לפוליטיקה כאל צורת התארגנות , שהפרטים בונים בה את הזהויות הפוליטיות והתרבותיות שלהם באמצעות הצטרפות למאבקים או להתאגדויות , אשר מקדמים את האינטרסים של הקבוצות שהם מזדהים עמן . ( Bronner , 1999 ) תהליכים אלה העניקו לפוליטיקה מיידיות חדשה : הפעילות האמיתית התרחשה פחות במוסדות הממסדיים ויותר במסגרת יוזמות של הציבור הרחב . האקטיביזם פרץ בכל מקום והתאפיין ברוח רדיקלית של קהילתיות והשתתפות . התנועות הפוליטיות שנכנסו באופן אפקטיבי למעגל המפלגתי תקפו לא רק את הקונצנזוס שהיה מקובל על המפלגות הגדולות במשך חצי מאה , אלא גם את סדר היום של המרכז שמאל , הסוציאל דמוקרטיה ומפלגות הפועלים . זאת משום שהתנועות החברתיות החדשות...  To the book