|
|
9 בנתיב המרד ז'בוטינסקי היה ציוני מדיני והאמין , כי באמצעות לחץ מדיני ועמידה עקשנית על זכויות העם לארצו , ניתן יהיה להגשים את הציונות , חרף נפתוליה של בריטניה ונסיונותיה לנקוט את "קו ההתנגדות הקטנה ביותר" תוך עשיית ויתורים לערבים . כאמור לעיל , — הרעיון הצבאי היה היסוד החדשני שהביא עמו זיבוטינסקי לציונות , אך גם אותו החשיב , בעיקרו של דבר , ' מנקודת-מבט מדינית , משום שראה בו מקור לתוספת הלחץ המדיני . משום כך הוא לא נסוג כל השנים מתביעתו לשיקומו של הגדוד העברי , או להקמת כוח צבאי ליגאלי על בסיס אחר , ולא גרס את מציאותה של מחתרת בארץ-ישראל . לימים השלים , כמובן , בלית ברירה , גם עם קיומן של המחתרות העבריות , ולאחר פרעות תרפ"ט ( 1929 ) אף הפליג בשבחה של ה"הגנה , " שחבריה "הצילו את הישוב בימי-האימיס עד שהגיע הצבא הבריטי , " אף שהוסיף להחשיבן רק בתור תחליף לכוח הצבאי הגלוי שקום יקום ביום מן הימים . אכזבה מבריטניה במרוצת השנים , ככל שנתאכזב והלך מבריטניה וראה אותה בקלון התנערותה מהתחייבויותיה , כן גילה יתר אהדה כלפי המחתרת . הוא הגיע לכלל מסקנה , כי תנועת שחרור , שנבצר ממנה להילחם ב"שדה הפתו...
To the book |
|
|