|
|
6 מה שאמרנו ומה שהתכוונו לומר " מה שנאמר — הוא דבר חלקלק" ( פי זיף ) " האם היה מישהו אתך בסירה " ? " לא , לא היה . " " אם כך , מה עשה הנכד ההוא שלך " ? " או , הואל הוא היה אתי . חשבתי שאתה מתכוון האם היה שם מישהו אחר , שלא היה צריך להיות שם . " ( דורותי לי ס' ירס ) המבוגר המתוחכם והאינטלקטואלי , במסגרת המסורת התרבותית מהסוג שלנו — סוג האדם המלמד בכית הספר , או החוקר את חשיבתם ושפתם של ילדים — מכיר בשפה מערכת צורנית שבאמצעותה ניתן לייצג את העולם . אדם כזה חושב על השפה כאילו ניחנה במה שכונה "משמעות על זמנית , " כלומר , משמעות שניתן לחשוב עליה ללא הקשר שימושי מסוים , משמעות שאינה נעוצה כולה במאורעות ובשטף הזורם של "החיים הממשיים . " לאחר שהתפתחה ההשקפה המתוחכמת על השפה , ניתן לעצב משפט מבודד ולשאול : "מה משמעות הדבר " ? אך נראה לנו , שאם נבודד אותה כדי כך , יהיה דבר זה זר לצורה הפרימיטיבית או ה"טבעית" של העיסוק בשפה . היזכרו בדוגמה של האינדיאני שאמר שאין הוא יכול לתרגם את המשפט "האיש הלבן צד שישה דובים היום" מפני ששום איש לבן אינו יכול . לעשות זאת * . • מובן שאפילו מבוגרים מתוחכמים ואינטל...
To the book |
|
|