כמו כן נראה לי שפרשת גדעון בגיזה וזולתה4' היתה במראה בלבד . לא אקרא לכך מראה הנבואה בלי הסתייגות , כי גדעון לא הגיע לדרגת הנביאים , כל שכן לדרגת הנסים . מרב מה שהגיע אליו שנמנה עם שופטי ישראל . ומנו אותו מקלי - עולםי5 , כמו שהסברנו . אלא כל זה רק בחלום כמו חלום לבן ואבימלך , כמו שהזכרנוי6 . כן דברי זכריה : וארעה את צאן ההרגה , לכן עניי הצאן ; ואקח - לי שני מקלות ( זכריה י"א 7, ) , והפרשה עד סופה , בקשת השכר בנחתי7 , נטילת השכר , ספירת מטבעות - הכסףן8 והשלכתם אל בית היוצר9'. כל זאת ראה במראה הנבואה . הוא נצטווה לעשותו והוא עשאו במראה הנבואה או בחלום של נבואה . זה דבר שרק מי שהאפשרי והנמנע מתבלבלים בדעתו יטיל בו ספק ולא ידע אותף2 . ממה שהזכרתי תקיש על מה שלא הזכרתי . הכול מין אחד ודרך אחת . הכול מראה נבואה . לכן כל הנאמר במראה זה שהוא עשה בו , או שמע , או יצא , או נכנס , או אמר , או נאמר לו , או עמד , או ישב , או עלה , או ירד , או נסע , או שאל , או נשאל - הכול במראה נבואה . ואפילו ארכו המעשים המתוארים , או נקשרו בזמנים ובאנשים ובמקומות שצוינו - משעה שהתברר לך שהמעשה הוא משל , דע בוודאות ...
To the book