פרק מ"ג על המשלים הנבואיים . פעמים רבות הנביאים רואים במראה הנבואה משהו המשמש משל. יש וכוונת המשל מתפרשת לנביא במראה הנבואה , ויש שהוא מבין אותה לאחר היקיצה . לפעמים שמו של דבר הנראה לנביא רומז אל הנמשל

אותו , או שהיה בלבם , היה מעין כת קול שהחכמים מזכירים תמידי , שזה מצב המלווה אדם שאיננו מוכן . רק שיתוף השם מטעה בזה . זה העיקרון המסלק את רוב הספקות שכתורה . למד מדברו : וימצאה מלאך ה' על עין המים ... ( בראשית D"T 7, ) , כמו שנאמר על יוסף : וימצאהו איש והנה תעה בשדר ( שם , ל"ז 15, ) , וכתוב בכל המדרשות שהיה מלאךי6 . פרק מ"ג הסברנו בחיבורינו שיש שהנביאים מתנבאים במשלימי . ( הנביא ) רואה דבר בתור משל . לפעמים הוא מקבל הסבר של המשל הזה באותו מראה נבואה עצמו , כמו שאדם רואה חלום ומדמה בחלומו זה שהקיץ וסיפר את החלום לזולתו , ופירש לו את משמעותו , והכול חלום . זה מה שקוראים חלום שנפתר כתוך חלום ? . יש גם חלומות שלאחר היקיצה יודעים את משמעותם . כן יש שמשמעויותיהם של המשלים הנבואיים מוסברות במראה רנבואה , כפי שהתברר באשר לזכריה , שלאחר שהקדים את המשלים ההם אמר : וישב המלאך ההבר בי . ויעירני כאיש אשר יעור משנתו . ויאמר אלי מה אתה לאה [ ואמר : ראיתי ודנה מנורת זהב ... ויען רמלאך האבר בי ... הלוא ידעת מה הם אלה ... ] ( זכריה ד', 1 ואילך ) , ואז הסביר את המשל . וכן התברר לגבי דניאל באומרו : דניאל...  To the book