פרק י"ג דעותיהם של האנשים על אודות קדמות העולם או חידושוו , לדעת כל המאמין שיש בנמצא אלוה , הן שלוש . הדעה הראשונה , והיא דעת כל המאמינים בתורת משה רבנו עליו השלום , היא שאת העולם כולו , דהיינו , כל נמצא זולת האל יתעלה , הביא האל יתעלה לידי מציאות לאחר ההעדר הגמור והמוחלט2 , ושהאל יתעלה היה נמצא לבדו כשאין עמו דבר , לא מלאך ולא גלגל ולא מה שבתוך הגלגל . ולאחר - מכן הביא לידי מציאות את כל הנמצאים האלה כפי שהם , ברצונו ובחפצו , לא מדבר , ושגם הזמן עצמו הוא מכלל הנבראים , שהרי הזמן תלוי בתנועה3 והתנועה היא מקרה בנע , ושאותו נע עצמו , אשר הזמן תלוי בתנועתו , אף הוא מחודש , התהווה לאחר שלא היה . כאשר אומרים " האל היה לפני שברא את העולם " - בהיות המלה " היה " מורה על זמן - וכן כל מה שעובר בדעת4 שמציאותו לפני בריאת העולם נמשכה לאינסוף , כל זאת שיעור זמן או דימוי זמן5 , ולא מהות אמיתית של זמן , כי הזמן הוא מקרה בלי ספק , והוא לשיטתנו מכלל המקרים הנבראים כמו השחור והלובן , אף שאינו ממין האיכות אלא הוא פ ר ק י " ג * לפרקים י"ג - ל"א ראו גליקר , הבעיה המוראלית ; דוידסון , בריאה ; דוידסון , ראיות ...
To the book