דבר שהוא הוכחה מופתית באמת ומצא שנפשו אינה משלימה עם מה שהם טענו שהוא הוכחה מופתית , אמר שאת הדבר הזה מבינים כמקובל מן השמע . שהרי אנשים אלה לא השאירו למציאות טבע קבוע כלל'3 שעל - פיו ניתן להביא ראיות נכונות ולא השאירו לשכל כושר ישר מוטבע - מלידה להסיק בו מסקנות נכונות . כל זה נעשה בכוונה כדי שנניח מציאות שבאמצעותה נוכיח בהוכחה מופתית את מה שלא ניתן להוכיח הוכחה מופתית . וזה חייב שתקצר ידנו מלהוכיח הוכחה מופתית את מה שניתן להוכיח הוכחה מופתית . אין טרוניה אלא לאל ולישרים מבין בעלי השכל . פרק ע"ו בדבר שלילת ההגשמה לשיטת ה"מדברים". דרכיהם של ה"מדברים " וטיעוניהם לשלול את ההגשמהי חלשות מאוד . הן חלשות יותר מראיותיהם לייחוד , כי לדעתם שלילת ההגשמה היא ענף המתחייב מעיקר הייחוד . הם אמרו : גוף אינו אחד . מי ששולל את ההגשמה מבחינת היות גוף מורכב בהכרח מחומר וצורה , וזאת היא הרכבה , וברור שהרכבה נמנעת באשר לעצמות האלוה , אינו " מדבר", לדעתי . וראיה זאת אינה בנויה על עיקרי ה"מדברים", אלא זאת הוכחה מופתית נכונה , הבנויה על אמונה בחומר וצורה ותפישת2 משמעויותיהם . זאת היא שיטה פילוסופית שאזכיר אות...
To the book