פרק ס"ב על שם הוי"ה , שם בן י"ב אותיות ושם בן מ"ב אותיות

פרק ס"ב נצטווינו על ברכת כהנים ובה שם ה' ככתבו אשר הוא שם המפורש . לא היה ידוע לכל אחד כיצד מבטאים אותו , באילו תנועות יש להגות כל אות מאותיותיו , האם יש להדגיש חלק מאותיותיו , אם יש בו אות דגושה . החכמים היו מעבירים זאת זה לזה במסורת , דהיינו , את אופן ההגייה , ולא היו מלמדים זאת לשום אדם , אלא לתלמיד הגון פעם אחת בשבוע'. אני מאמין שמה שאמרו : שם בן ארבע אותיות חכמים מוסרין אותו לבנירם ולתלמידירם פעם אחת בשבוע2 - אין זה רק כיצד לבטא אותו , אלא גם לימוד העניין אשר למענו יוחד3 שם זה . אזי יהיה גם בכך סוד אלוהי . כן היה אצלם שם בן שתים - עשרה אותיות , אשר הוא פחות בקדושה מן השם בן ארבע אותיות . מתקבל ביותר על דעתי שלא היה זה שם אחד , אלא שני שמות או שלושה , אשר סכום אותיותיהם שתים - עשרה . שם זה היו מכנים4 בו כל אימת שבא בקריאה שם בן ארבע אותיות , כמו שאנו מכנים היום באלף דלת ואין ספק ששם זה אשר הוא שם בן שתים - עשרה אותיות הורה על עניין מיוחד יותר5 ממה שמורה אלף דלת , והוא לא היה אסור ולא שמור6 מפני אף אחד מן החכמים . אלא כל מי שביקש ללמוד אותו - לימדוהו אותו . לא כן שם בן ארבע אותיות ;...  To the book