פרק נ' האמונה צריכה להתבסס על המצויר בנפש ; לא די לה באמירתה בפה בלבד ; אמונה היא שהאדם חושב שמה שמצטייר בחשיבתו תואם את המציאות האובייקטיבית ; את ה' צריך לחשוב בלי כל תואר חיובי

הוא אשר עף . כוונת המשל הזה ( להצביע על ) מהירות אירועו של הדבר ההואי4 כשם שאמר : הנה ה' רכב על עב קל ובא מצרים ( ישעיה י"ט 1, ) , והכוונה למהירות פגיעת ייסורים אלה בהם . גם אל יטעה אותך מה שתמצא ביחזקאל דווקא לגבי פני שור , פני אריה , פני נשר ( א', 10 ) ; וכף רגל עגל ( שם 7, ) , כי לכך יש פירוש אחר שעוד תשמע אותתי , וגם הוא תיאור לחיות דווקא . כוונות אלה תובהרנה ברמזים המספיקים לעורר תשומת - לב . תנועת המעוף מצויה בכתוב בכל מקום , ואין לתארה6' אלא בכנף . לכן הונח ( שלמלאכים ) כנפיים , להדריך אל מצב מציאותם , לא לקביעת אמיתת מציאותם . דע שכל הנע תנועה מהירה יתואר כעף , כדי להצביע על מהירות התנועה . הוא אמר : כאשר ידאה הנשר ( דברים כ"ח 49, ) , כי הנשר מהיר יותר לעוף ולעוט מכל הציפורים . לכן הוא משמש משל . דע גם כן שהכנפיים הן סיבת המעוף , לכן הכנפיים הנראותי7 הן כמספר גורמי התנועה של המתנועע . אין זו מטרת הפרק8'. פרק נ ' דע , המעיין בספרי זה , שהאמונה ( אעתקאד ) ! אינה העניין הנאמר אלא העניין המצטייר2 בנפש כאשר מקבלים - כאמת3 שהוא כך כפי שהצטייר3 . אם אתה מאלה המסתפקים בכך שהם מוסרים בד...  To the book