פרק מ"ח כיצד מתרגם אונקלוס את הפעלים "שמע" ו"ראה" המוסבים על ה'

פרק מ"ח כל מה שמופיע מעניין השמיעה מיוחס לאל - אתה מוצא שאונקלוס הגר עקף אותו ופירש את משמעותו שדבר זה הגיע אליו יתעלה או שהוא השיגו . ואם זה מתייחס לתפילה הוא מפרש את משמעותו שהוא קיבל או לא קיבל . כך הוא אומר בפירוש לשמע ה' תמיד : שמיע קדם היי . ובתוך תפילה הוא תירגם שמע אשמע צעקתו ( שמות כ"כ 22, ) : קבלא אקביל [ קבילתיד ] .2 וכך בעקביות בפירושו . הוא אינו סר מכך בשום מקום . ואילו לגבי הראייה המיוחסת לאל יתעלה הפך אונקלוס את עורו בצורה מוזרה , דבר שלא הגעתי לידי מסקנה לגבי כוונתו ומטרתו . כי בכמה מקומות הוא מפרש וירא ה': וחזא ה'3 , ובכמה מקומות הוא מפרש זאת : וגלי קדם ה'4 . העובדה שהוא מפרש חזא היא ראיה ברורה לכך שחזא בלשון הארמית5 ( הוא שם ) משותף , וכי הוא מורה על עניין השגת השכל כשם שהוא מורה על השגת החוש . מכיוון שכך הדבר בעיניו , הלוואי ידעתי מדוע נמנע ( מפועל זה ) בכמה מקרים ופירש : וגלי קדם ה'. כאשר עיינתי בכתבי - היד של התרגום אשר מצאתי , עם מה ששמעתיו בעת ההוראה , מצאתי שהוא , כאשר מצא את הראיה קשורה במעשה עושק או היזק וחמס , הוא מפרש אותה גלי קרם ה'. אין ספק שחזא באותה לשון...  To the book