מותרות ההיים , שהפכה תכונה מושרשת היטב בתוקף דרכי החיים והמנהגים הרעים ; כי - כפי שהזכרנו - אפילו אדם שלם , כאשר ירבה לעסוק בעניינים אלה ההכרחיים , לא כל שכן הלא - הכרחיים , ותשוקתו אליהם תגבר , תחלשנה בו התשוקות העיוניות ותוצפנה ,44 ובקשתו אותן תהיה ברפיון , ברישול ובתשומת - לב מועטת . אזי הוא לא ישיג את אשר בכוחו להשיג , או ישיג השגה משובשת , שהשגה ואי - יכולת משמשים בה בערבוביה . בתוקף הסיבות האלה כולן , הדברים האלה ראויים ליחידי סגולה מאוד ולא להמון . לכן יש להסתירם מן המתחיל ולמנוע אותו מלפנות אליהם , כשם שמונעים ילד קטן מלאכול מאכלים גסים ומלהרים משאות . פרק ל"ה אל תחשוב שכל מה שהקדמנו בפרקים הקודמים בדבר חשיבות העניין , היותו נסתר , הקושי להבינו ומניעתו מן ההמון - כולל את שלילת ההגשמה ואת שלילת ההיפעלויות . אין הדבר כן . אלא כשם שראוי לחנך את הילדים ולפרסם להמון שהאל - יתרומם ויתעלה - אחד , ושאין ראוי לעבוד את זולתו , כן ראוי שיקבלוי שהאל אינו גוף ואין דמיות בינו ובין ברואיו כלל בשום דבר מן הדברים , ואין מציאותו דומה למציאותם , ואין חייו דומים לחיי החי שבהם , ואין ידיעתו דומה לי...
To the book