פרק ל"א ליכולת האדם להשיג את המושכלות יש גבול

שימוש זה רב גם בדברי החכמים , דהיינו , שמכנים על דרך המליצה את החוכמה אכילה : תא אכלו בשרא שמינא בי רבא3 ; ואמרו : כל אכילה ושתיה האמורה בספר זה אינה אלא חכמה , ובכמה נוסחאות : תורה4 . כן הם מרבים לקרוא לחוכמה מים : הוי כל צמא לכו למים ( ישעיה נ"ה , 1 ) . מתוך ששימוש זה רב בלשון ונפוץ עד שהוא , כביכול , המשמעות הראשונה , משמש גם הביטוי רעב וצמא להעדר החוכמה וההשגה : והשלכתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי ה'( עמוס ח', 1 1 ) ; צמאה נפשי לאלהים לאל חי ( תהלים מ"ב , 3 ) , וכיוצא באלה רבים . יונתן בן עזיאל עליו השלום תירגם ושאכתם מים כששון ממעיני הישועה ( ישעיה י"ב , 3 ) : ותקבלון אולפן חדת בחדוא מבחירי צדיקיא5 . התבונן אפוא כיצד הוא מפרש מים כמציינים חוכמה אשר תושג באותם הימים . הוא מפרש מעיני כמו מעיני העדה ( במדבר ט"ו , 24 ) כלומר , הנכבדים6 , והם החכמים . הוא אמר : מבחירי צדיקיא מכיוון שהצדק הוא הישועה האמיתית . ראה כיצד פירש כל מלה בפסוק הזה במשמעות החוכמה והלימוד . הבן זאת אפוא ! פרק ל"א דע כי יש מושאי - השגה אשר בכוחו וטבעו של השכל האנושי להשיגם . אך יש במציאות ...  To the book