גם אפשר , לדעתי , שאונקלוס פירש את אלהים הנאמר כאן כמלאך5 . לכן לא נרתע מלומר עליו : אנא אחות עמך למצרים . אל יהיה פסול בעיניך שהוא האמין כי אלהים כאן הוא מלאך אף שאמר לו : אנכי האל אלהי אביך , שכן דברים אלה יהיו באותה לשון גם בפי מלאך . האינך רואה שהוא אומר : ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום : " יעקב ! " ואמר " הנני ! " ( בראשית ל"א 11, ) , ובסוף תיאור הדברים שהוא מפנה אליו ( הוא אומר ) : אנכי דאל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר ( שם , שם 13, ) , ואין ספק שיעקב נדר לאל ולא למלאך . אלא שכך נהוג בדברי הנביאים , דהיינו , שהם מוסרים את הדברים , אשר המלאך אומר להם בשם אלהים , בלשון פנייתו של האל אליהם , וכל אלה בהשמטת הנסמך6 , כאילו אמר : אנכי שלוח אלהי אביך : אנכי שלוח האל הנגלה עליך בבית אל וכיוצא בזה . עוד יבואו דברים רבים על הנבואה ודרגותיה ועל המלאכים בהתאם למטרת ספר זה7 . פרק כ"ח רגל הוא שם משותף . הוא שם לרגל : רגל תחת רגל ( שמות כ"א 24, ) . הוא משמש גם במשמעות ההולך בעקבות מישהו ! . צא אתה וכל העם אשר ברגליך ( שמות י"א 8, ) , ופירושו ההולכים בעקבותיך . הוא משמש גם במשמעות הסי...
To the book