פרק ט"ו פירוש הפעלים "נצב" ;"יצב"

ובמשמעות שלישית זאת ויראו בני האלהים את בנות האדם3 ( בראשית ו', 2 ) ; אכן כאדם תמותון ( תהלים פ"ב 7, ) . פרק ט"ו נצב או יצב , אף ששני שורשים אלה שונים , המשמעות , כידוע לד , היא אחת בכל הטיותיהם . שם זה משותף . יש שהוא במשמעות של עמידה זקופה : ותתצב אתתו מרחק ( שמות ב', 4 ) ; יתיצבו מלכי ארץ ( תהלים ב', 2 ) ; יצאו נצבים ( במדבר ט"ז 27, ) . יש שהוא במשמעות של קביעות והתמדה : דברך נצב בשמים ( תהלים קי"ט 89, ) , כלומר , קבוע ומתמיד . כל מה שנאמר משם זה כלפי הבורא הוא במשמעות זאת : והנה ה' נצב עליו ( בראשית כ"ח 13, ) - קבוע , מתמיד עליו , כלומר , על הסולם אשר קצהו הראשון בשמים וקצהו האחרון על הארץ , ובו מטפס ועולה כל מי שעולה עד שהוא משיג בהכרח את מי שעליו', מכיוון שהוא קבוע ומתמיד בראש הסולם , וברור שמה שאני אומר " עליו"2 הוא על דרך המשל הזה שהומשל . ומלאכי אלהים3 ( כראשית כ"ח 12, ) הם הנביאים , אשר נאמר עליהם בבירור : וישלח מלאך ( במדבר כ', 16 ) 4 ; וינזל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים ( שופטים ב', 1 ) .5 מה מושלם דברו עולים ויורדים : העליה לפני הירידה , כי אחרי העליה וההגעה אל שלב ידוע של ה...  To the book