פרק י"ד המלה" אדם" במובניה השונים

עמידה הוא שם משותף'. יש שהוא במשמעות של קימה ועמידה : בעמדו לפני פרעה ( בראשית מ"א 46, ) ; אם יעמד משה ושמואל ( ירמיה ט"ו 1, ) ; והוא עמד עליהם ( בראשית י"ח 8, ) . יש שהוא במשמעות של הימנעות ועצירה : כי עמדו לא ענו עוד ( איוב ל"ב 16, ) : ותעמד מלדת ( בראשית כ"ט 35, ) . יש שהוא במשמעות של קביעות והתמדה : למען יעמדו ימים רבים ( ירמיה ל"ב 14, ) ; ויכלת עמד ( שמות י"ח 23, ) ; עמד טעמו בו ( ירמיה מ"ח 11, ) , היה קבוע , התמיד ולא השתנה ; וצדקתו עמדת לעד ( תהלים קי"א 3, ) , קבועה ותמידית . כל עמידה שנאמרה על האל יתעלה היא במשמעות זאת האחרונה : ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים ( זכריה י"ר 4, ) : תהיינה סיבותיו קיימות ועומדות . דבר זה יתברר לך כאשר יוזכר שיתוף השם רגלנ . ובמשמעות זאת הם דבריו יתעלה אל משה : ועתה פה עמד עמדי ( דברים ה', 328 ) ; אנכי עמד בין ה' וביניכם ( שם , שם 5, ) . פרק י"ד השם המשותף ! אדם הוא שמו של אדם הראשון , שם נגזר . הוא נגזר , כפי שאומר הכתוב2 , מן אדמה . יש שהוא שם המין : לא ידון רוחי באדם ( בראשית ו', 3 ) ; מי יודע רוח בני האדם ( קהלת ג', 21 ) ; ומותר האדם מן הבהמה...  To the book