עם לידתה של מדינה

עם לידתה של מדינה " ליל מצרים . ליל נקויון . ואת ? כונה ולמודת נסיון , ראיתיך נואשה . ךאיתיך סמושה . שריד ופליט לי ומצח נחושה . " ךאיתיר ואבין כמה דק התג . "' טךם שואה לעךב חג " . בכ"ט בנובמבר 1947 החליטה עצרת האו"ם בלייק סקסס על חלוקתה של ארץ ישראל ועל הקמתן של שתי מדינות ממערב לירדן : יהודית וערבית . בקרב היישוב היהודי חוללה החלטה זו התפרצות שימחה שלא נודעה כמותה . בקרב הערבים-אבל עמוק , והחלטה נחושה לצאת למערכה . ציפיותיהם המוקדמות של ראשי התנועה הציונית , שברבות הימים , משייווכחו הערבים שהמפעל הציוני מביא גם להם תועלת הם ישלימו עמו , הוכחו כציפיות סרק . גם התקווה שעוצמתם של היהודים , במובן הרחב של המלה , תביא לכך שהערבים ישלימו עם כך שאין להם ברירה אלא להתחלק עמם בריבונות על ארץ ישראל , לא הוכיחה עצמה כרלוונטית במציאות של . 1947 ערביי ארץ ישראל חזרו ואמרו ב , 1947 כאשר היו 650 , 000 יהודים בארץ , מה שאמרו ב , 1920 כאשר היו בה כ 56 , 000 יהודים . במבט לאחור , נראה שזו היתה שגיאתם הפטלית , אך הבלתי נמנעת . האפשרות שערביי ארץ ישראל ישלימו מרצון עם ההתיישבות היהודית ויוותרו בשלום על...  To the book