משורר בלבנט

248 עידן צבעוני עידן : מדוע אתה כותב עכשיו באנגלית ? מרחב : אני חושב שאני משועמם מכל מה שקורה פה ובא לי לדבר אחרת . וזו גם פתאום פֵָּלֶטה חדשה להשתעשע בה . מה דרידה אומר ? יש לי שפה אחת והיא לא שלי . עידן : כן, "בחד – לשוניות של האחר" הוא אומר "יש לי שפה אחת [ צרפתית ] והיא לא שלי" . מרחב : אז גם לי יש שפה אחת והיא לא שלי . ויש עוד שפה שהיא לא שלי, זאת הזונה הגדולה, כאילו האנגלית היא הזונה הגדולה . ויש איזה עניין לבוא לדבר עכשיו עם הזונה הגדולה . זה אולי הרגע הזה, לוחות טקטוניים שזזים באי – נחת . . . אני מרגיש שזה מין רגע כזה שבו האנושות נעמדת מול הסיפור שלה, מתחילה לחשב קץ לאחור, גרפים, עקומות, כאילו הכול ממריא לה . . . אני לא אומר מה קורה, אבל יש פה אנושות שעייפה מסיפוריה ומחפשת סוף לסיפור שלה, מתחילה לספר את סופה . . . האנושות . עידן : אתה מדבר על משבר האקלים ? האקלים עבורך הוא אטמוספרה אפוקליפטית ? מרחב : לא, אני לא יודע בדיוק איפה אני חי, כן ? אבל אני מדבר על הנרטיב שכרגע מופיע, נעמד בפנינו . . . עידן : כלומר שאין מוצא מהקפיטליזם, שאנחנו לכודים בתוך המטריקס, לפותים בתוך האחר הגדול...  To the book