|
|
טרומפלדור – אגדה בחייו ובמותו | 133 לשער את בת-הצחוק השקטה, שרפרפה על שפתיו באמרו את הדברים האלה . הוא לא היה נתון למלול גבוהות ; הרצינות העִקרית, העמוקה, שהיתה בנפשו, הורגלה להתבטא במעשים, לא בנוסחאות, וכשהיה מוכרח לפעמים לגלותה באִמרֵי-פיו, היה ככמתבייש, וכיסה על דבריו בצעיף של בת צחוק, ובמלת- הקדמה של צנועים : "אין דבר . " זאב ז'בוטינסקי, הארץ, 8 במרס 1920 ( שבוע לאחר נפילתו של טרומפלדור ) * * * תל חי – לב ישראל חי תל חי נשרפה . אבל לב-ישראל חי . אחינו ואחיותינו שם, בין אלה שהומתו, ובין אלה שנשארו בחיים והגיעו עדינו, הראו לנו, כי חי הלב הזה, כי מזוקק הוא באש – הראו גם היכן הלב הזה . ואנחנו ? אנחנו המפוזרים, החלשים – היאמר מעתה כל חלש בנו : גבור אני ! – ויהי לגבור ? תל חי, לב ישראל חי . אבל יתר אבריו ? היחיו גם הם ? הנכונים אנו כולנו לחיות עם דופק הלב הזה עד הנשימה האחרונה ? הבאנו כלנו בחדרי-לבנו בימי הזעם האלה, אשר לא מהר יעבורו, השמענו שם כלנו את הד הקריאה החרישית – הרוממה של הגבור כרות-הזרוע : "טוב למות בעד ארצנו" ? טוב ! אשרי מי שמת בהכרה זו – ותל חי למראשותיו . יוסף חיים ברנר, ה...
To the book |
|
|