ג. התלמוד הירושלמי אצל הראי"ה קוק ואצל רמ"פ

פנים במחשבת ההלכה 130 37 אכן, ככל שהתגבר המתח המשיחי, והכמיהה ובמקורות נוספים ממקורות הקבלה . לארץ ישראל הלכה וגאתה בדורות האחרונים, העיסוק בירושלמי נעשה אינטנסיבי 37 מדרש הנעלם, זוהר רות, מכיל קטע שמצוטט תדיר בקרב העוסקים בירושלמי ומאדירים את מעלתו, אם כי בשינוי לשון משמעותי ( ויניציאה שכ"ו, 27 , ב ; מהד' מרגליות פח, ב ) : "על התעודה זו תלמוד ירושלמי דכתיב צור תעודה חתום תורה בלמודי . בארץ ישראל שם נקראו למודי השם ושם היו ולא בח"ל וכתיב לתורה ולתעודה . ועל התמורה זו תלמוד בבלי שחלפו הלשון והדת והכל היה לפני הק' [ ב"ה ] קוד' [ ם ] שברא העולם" . השימוש של הזוהר כאן בפסוק תמוה, שכן בשום מקום לא הנגיד המקרא בין "על התעודה" ל"על התמורה", והצביע על כך המהדיר במהדורת זוהר חדש, מונקאטש תרע"א, מט, א, הערת שוליים א . בשל כך, בנוסחאות מאוחרות "תוקן" נוסח הזוהר כך שיתאים ללשון הכתוב, והנוסחה הפכה ל"על הגאולה זו תלמוד ירושלמי" . לראשונה ניתן למצוא נוסחה זו בהגהות הגר"א, ראו ספר מדרש רות החדש [ . . . ] ועתה ראו אור חדש נגה עליו ביאורים ונוסחאות [ . . . ] מאת רבינו [ . . . ] אליהו מווילנא [ . . . ] ...  To the book