א. הקדמה

פנים במחשבת ההלכה 94 הרי שהדברים נכתבו לא לנוכח מציאות קונקרטית כי אם מכוח חזון ושאיפה ערטילאיים למדי . בשל כך, רוב הסוגיות המתחדשות חדשות לבקרים במדינה הממשית, כדוגמת ניהול מערכת ביטחונית ( צבא, משטרה, שירותי ביטחון ) ומערכת אזרחית ( שלטון מקומי, תברואה ומים, חשמל וכיוצא באלה ) , לא זכו להתייחסות בספרות ההלכה הקלסית עד הקמת המדינה . תופעה זו לא הפריעה לגדולי הפוסקים במדינת ישראל לייצר תשובות נרחבות ומעמיקות לשאלות המדינה החדשה, איש איש לפי כליו, הבנתו, ולפי האסטרטגיה שפיתח להתגבר על ההעדר הנורמטיבי . נזכיר בהקשר זה את מפעלם של הרבנים הראשיים לישראל עם הקמתה, הרצוג ועוזיאל, את מפעלם של הרבנים שלמה גורן ושאול ישראלי ( שכתב העת שערך בשנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל, "התורה והמדינה", משמש עד היום מקור חשוב לחומר רב ערך בתחום ) , את יצירתם ההלכתית הענפה של הרבנים אליעזר יהודה וולדנברג, עובדיה יוסף, חיים דוד הלוי, צבי פסח פראנק ועוד . אף מכוני מחקר ויישום רבים מבקשים להעצים את כוחה של ההלכה בהתמודדות עם סוגיות של מודרנה ומדינה, כדוגמת מכון צמ"ת, מכון כתר, משפטי ארץ ומפעלים נוספים, בעיקר...  To the book