ט. רמ"פ כפוסק משיחי: בין "משיחיות לקראת" ל"משיחיות לנוכח"

פנים במחשבת ההלכה 86 מוצאים את רמ"פ משוחרר פעמים רבות מכבלי מסורות הלכתיות שהכיר וידע היטב . במקביל, אנו מוצאים אצלו האדרה רבה של מסורות מתקופת הראשונים מחד גיסא, ומאידך גיסא התעלמות מפרשנויות של ראשונים לסוגיות יסוד וחתירה להבנת דין התלמודים והתוספתות תמורתן, והדברים אומרים דרשני . לתוך תפיסתו ההלכתית של רמ"פ נמסכת תמונת עולם מטה-היסטורית עמוקה, והיא מחוללת שינוי מהותי בהבנתו מושגי יסוד כדוגמת השתלשלות ההלכה ושאלת הסמכות ההלכתית . נראה שאפשר לשאול רעיון מהגותו של הרב פרופ' אליעזר ברקוביץ', במסתו "תהליך 155 במאמר זה ברקוביץ' מתאר דיאלקטיקה בין שתי הגלות והגאולה", לטובת הסבר נקודה זו . רמות של גלות ושתי רמות של גאולה בהיסטוריה היהודית . האחת היא הגלות האלוהית, הקוסמית, והשנייה היא האנושית, שבאה לידי ביטוי בפרט בפרטיקולריזם הישראלי . במקביל, גם חזונות הגאולה הינם בעלי דו-אנפין . קיימים חזונות בעלי אופי קוסמי, אלוהי ועולמי, וכנגדם חזונות צנועים יותר, פרטיקולריסטיים . לנוכח הקדמה זו ברקוביץ' מבקש 156 לתת רקע מטה-היסטורי להשפעת השואה על המשך הקיום היהודי . כך לשונו שם : החורבן הזה היה יחיד ...  To the book