ב. תמורות במבנה הכלכלי

16 מתוך אמונה בחשיבותה של התעשייה הכבדה כבסיס לבניית הכלכלה והחברה הסוציאליסטית, הקציבה ההנהגה הקומוניסטית לתעשייה % 57 מהתקציב 11 השנתי, מזה % 87 לתעשייה הכבדה . האימוץ העיוור של התפיסה הכלכלית-חברתית הסובייטית, ללא התחשבות במבנה הכלכלי-חברתי הקיים של רומניה, גרם לבעיות פנימיות ולכישלונות קשים . ההנהגה הקומוניסטית ניסתה להפוך בתוך זמן קצר מדינה חקלאית ביסודה למדינה תעשייתית, מבלי להתחשב במחסור בכוח האדם הדרוש לפיתוח תעשייה ( מהנדסים, טכנאים ופועלים מיומנים ) ובמגבלות הנובעות מתלותה הכלכלית של רומניה בברית המועצות . מגבלות אלה היו פועל יוצא מהתחייבותה של רומניה לשלם פיצויים לברית המועצות, במסגרת הסכם שביתת הנשק וחוזה השלום בין שתי המדינות . הפיצויים שולמו בחומרי גלם 12 כמו כן, הוקמו חיוניים, במטבע חוץ ובמזון, בתנאים קשים ובמשך שנים רבות . מאז 1945 חברות כלכליות משותפות לרומניה ולברית המועצות — חברות ה"סוברום" ( Sovrom ) , שכללו את ענפי הייצור והשירותים החיוניים ופגעו 13 בעצמאותה הכלכלית של רומניה . תוכנית החומש הראשונה כללה גם שני פרויקטים גדולים : האחד, כחלק של 14 והשני — תוכנית לעשר ...  To the book