פרק שביעי

הבירור המשפטית,קביעה זו מבטאת את רצונם של חכמים למעט בשבועות ולהעדיף את דרך . במבואכךעלהרחבנו ו המשנהמצטרפתאליהםשחריגיםימתרשהמשנהובהמשך, מלאאינושבמשנהלהכל מלאהאינהלהלן הרשימהדלהלן . ברשימהמופיע אינוזהמקרה ; ) ב 1 – השני ( מקרה הקודמת , מ ע"ג ; א"ה" ( תרומות פ"איןדרבי כללי : "לית כללואחרותלמשניותהירושלמיבלשוןבהכרח . ) . הרבהועוד"א ענדוכהס,בבלי : "תנא ושייר" ( הבבליובלשון ) , ע"ד, ועודה, עא"החגיגה פ"א ר,וגומתהיה' השבועת, והוא מוסכם ברוב המקרים : "התנאיםבמדרשיחוזרשבמשנההכלל כיוןישלםולאבעליוולקחמוד לומרתלויתןישבעזהאיויטולישבעזהאייודעיןאנואין ביןרלוממוד תלוהנחבלוהנגזלהשכיראףיכולמלשלםפטורהלזשבועהבעליםשקיבלו נשבעזההריהשבועהעלחשודשכנגדוומניןנשבעשזהופעמיםנשבעשזהפעמיםשניהם 1 "נשבעשזהופעמיםנשבעשזהפעמיםשניהםביןומרללמוד תונוטל . לאחר הכלל נמנים 2 גם המבנה בסנהדרין פ"י בנוסח הדפוסהיוצאים מן הכלל . כך . 3 א ל ו ה ש ב ו עהע לח ש ו דו שכ נ גד וח ב לו ה נו ה ניג ז לה ש כ י רו נ ו ט ליןנ ש ב ע י ן . להלןיוסברואלוכל – פ נ ק ס וע לו ה חנ ו ונ י ל אא ו מרו ה ל אנ תת יאו מרה ו אבי ד ךל יש י שש כר יל ית ןלואמ...  To the book