פרק שישי

מסכת תמיד 190 פ ר ק ש י ש י באמצע היום, אך מן הסתם היה זה נדיר . מדשן את המזרחי – ביותר, ומניח את המערבי דולק – לא היה מטפל בו, אלא ממלאו שמן ולא מסלק את שרידי השמן הקודם . במקורות המקבילים מדגישים שנר המערבי לא כבה, אבל בהקשר של משנתנו מדובר על הנר המערבי מתוך שני הנרות המזרחיים ( כמו בבוקר ) , שממנו – מהנר המזרחי, מדליק את המנורה בין הערבים – המטרה היא שאחד הנרות יישאר בוער תמיד, והמגמה היא שבמשך היום יהיה הנר המזרחי מלא שמן וללילה יהיו שני הנרות המזרחיים מלאים ( לעיל פ"ג מ"ט ) . מצאו שכבה מדשנו ומדליק ממזבח העולה – ולא מהנרות האחרים . לא ברור למה נהג כך בערב ואילו בבוקר היה מדליק את הנר המזרחי מיתר הנרות . ייתכן שבבוקר טרם בערה אש קודש במזבח הפנימי . נטל את הכוז – בבוקר הניח את הכוז על המעלה השנייה של המנורה ועכשיו נטלו, מן מעלה שנייה והשתחווה ויצא – מהאולם והצטרף אל חבריו שהמתינו על מעלות האולם . הטקס בערב היה דומה והכוהנים פקדו את הנרות ארבע פעמים ביום . יש להניח שאם כבה נר טיפלו בכך הכוהנים הנמצאים באולם . עם זאת לא הרבו הכוהנים "להסתובב" באולם ; הם נכנסו לעבודות נקודתיות ויצאו, ...  To the book