"מה נאמר אנחנו העדים והעושים" — חיים גורי והמתנחלים

447 ה- 60 וה- 70 ולא רק לכבוד מחקר זה . בעמדת האיש הנאמן, אוהב הארץ והאדם, אך המתלבט והמתייסר הבחנתי כבר אז, והיא תאמה את החיפוש והצורך שלי ושל בני קבוצת השייכות שלי להימצא בצד הנכון של הישראליות, לפחות כך חשבנו אז . היום אני קוראת אותו אחרת . "רבים מאלה שלא נפלו ב- 1948 , נפלו ב- 1956 . רבים מאלה שלא נפלו ב- 1956 , נפלו ב- 1967 . רבים מאלה שלא נפלו בסיבובים האלה, נפלו ביניהם, לפניהם ואחריהם, כמו עוללות קרבות שהיו וביכורי קרבות שיבואו", כתב גורי 232 ונדמה שגורי התייחס בשורות אלו ובמקומותבעיצומה של מלחמת ההתשה . נוספים למצב המלחמה כגזירת גורל באופן דומה לדברים שנשא משה דיין, אז רמטכ"ל צה"ל, בהספדו על רועי רוטנברג שנהרג בשדות קיבוץ נחל עוז ב- 1956 : "אל נסב את עינינו פן תיחלש ידנו . זו גזירת דורנו . זו ברירת חיינו — להיות נכונים וחמושים, חזקים ונוקשים, או כי תישמט החרב מאגרופנו וייכרתו 233 האם לרוח דבריו של דיין מכוון גורי בכותבו : "אם יסתלקו, ימותו חיינו" . אחריהם הצעירים מהם, הנופלים עמם ביניהם, ואלה שאינם רצים, ירוצו מחר ואלו שלא ירוצו, יתפללו למענם וישלחו את בניהם עמם ואחריהם . הם שו...  To the book