המוסר ותנאי המחסור

חלקי הנפש 171 המהפכה התעשייתית ותחילתה . נזכיר את התובנה של פרויד, אותה הבאנו קודם : הכוח המניע את החברה האנושית הוא, בסופו של דבר, מניע כלכלי . הואיל ואין בידי החברה האנושית מזון כל צרכה, בשביל לפרנס את חבריה בלא שיעבדו, שומה עליה להגביל את מספר חבריה ולהטות את מרצם מן הפעילות המינית אל העבודה . הווי 109 אומר : מצוקת-החיים הנצחית והקמאית, הנמשכת עד ימינו . המחסור, לפי הצהרה זו, ותשוקתם של יצרי החיים לשמר את החיים ולהבטיח את העונג לאורך זמן, הם שהביאו להתפתחות התרבות . עניינה של זו הוא אכן הטיית יצרים מן הפורקן המידי אל העמל ואל העבודה . למפעל כזה, לטענתו של פרויד, לא יצלח האגו המבקש, בסופו של דבר, לשרת את האיד . האגו בתפקידו כשומר החיים נזקק להקים לעצמו ישות חדשה שתעזור לו בתפקידו, וזהו הסופר-אגו, על רגשות האשם שבו . מכאן עולה הטענה שפרויד מביא במקומות רבים, כי הסופר-אגו והאגו משתפים פעולה מעבר לקונפליקט התמידי ביניהם : הסופר-אגו מעניש על יצרי האיד הסוררים ועל בקשת העונג, מענה את האדם ברגשות אשם תמידיים, אך מספק לאגו, כנציגם של יצרי החיים, את שביקש : ביטחון וחיים ארוכים . עתה נוכל לשו...  To the book