חלקי הנפש 121 עצבנית משום שהנהיגה בדרך הייתה מעצבנת, גם אם בסופו של דבר הגיעה לפגישה בזמן . בפגישה חשה הנהגת בפעולתם של יצרי המוות בצורתם כתוקפנות טהורה, מנותקת ממושאים במציאות — כפי שהיו באיד בטרם חברו ליצרי החיים לצורך הרפתקה משותפת בעולם הממשות . כך קורה שהאגו, מכונן התרבות בשותפות עם יצרי החיים, פועל 37 הקהילה המבקשת לשמר למעשה גם כנגד עצמו וגם כנגד התרבות . חיי תרבות יכולה להתמודד עם מצב זה על ידי השתעבדות לעמל וטיפוח העדריות, השנאה והתוקפנות כלפי מיעוטים, או על ידי פיתוח האינדיבידואליות והשוֹנוּת, היצירתיות, האמנות, האהבה החופשית והספורט . סוגי היגיון שונים, ולכן גם דפוסי ידע שונים, יתפתחו בין חברות כאלו בהתאם לדפוסי הפורקן אותם הן מטפחות . האגו מופיע אצל פרויד לא רק כבא כוחם של יצרי החיים והאהבה עלי אדמות, אלא גם כישות המתעצבת בעזרתם ובדמותם . לתהליך זה קרא פרויד "נרקיסיזם" ( משני וראשוני כאחד ) . האגו במודל שלו הוא ישות אומללה . הוא מתחיל את תהליכי התפתחותו הראשוניים בשעה שמולו ניצבות שתי ישויות הפועלות במלוא כוחן : האיד והמציאות בה יהא עליו לנווט את דרכו . שתיהן אדישות לנוכחות...
To the book