מבוא: תחיית העברית וועד הלשון העברית

. 1 כאשר קמו אקדמיות ללשון בארצות שונות , הן צמחו בתוך מציאות של חיים מלאים של הלשון בארצותיהן . למשל כאשר קמה האקדמיה הצרפתית , לשון צרפת הייתה לא רק לשון דיבור אלא גם לשון כתיבה מטופחת בפי אנשים פשוטים ולא רק בפי סופרים ומשכילים . דבר זה , שהוא עניין מובן מאיליו בהרבה ארצות , אי אפשר לאמרו על האקדמיה ללשון העברית או על המוסד שקדם לה בארץ ישראל - ועד הלשון העברית . כאשר קם ועד הלשון העברית בשנת תרמ " ט ( 1889 ) בירושלים , העברית לא הייתה לשון הדיבור של היהודים לא בארץ ישראל ולא חוצה לה . אלה מהם שגרו בארץ ישראל דיברו בלשונות שונות , כגון הערבית - לשונה של האוכלוסייה המקומית - ולשונות אחרות שהביאו אתם מארצות מוצאם \ לשונות יהודיות , כמו יידיש בפי יהודי אירופה , ספרדית יהודית בפי יהודים שבאו מארצות הבלקן ומארצות אחרות , ערבית מוגרבית בפי יהודים שבאו מצפון אפריקה ועוד , ובראשית המאה העשרים היו שדיברו בלשונות אירופה החדשות : צרפתית , גרמנית ועוד . * פרסום ראשון : מחקרים במקרא ובחינוך מוגשים לפרופ ' משה ארנד _, בעריכת ד ' רפל _, ירושלים תשנ " ו , עמ ' . 222 - 214 דברים אלו נאמרו כהרצאה מוז...  To the book