מקום הלשון העברית במדינה על פי השקפתו של בן־גוריון

ניצחון במלחמה נגד הערבים היה המשימה העליונה והיחידה שעמדה לנגד עיניו של בן גוריון משעה שהחליט האו " ם בכ " ט בנובמבר 1947 על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל . משהוכרעה הכף בשדה המערכה , ובטרם שככו הקרבות בכל החזיתות , פנה לעסוק ב " שיבת השבות - קיבוץ גלויות " . במושב הפתיחה של הוועד הפועל הציוני , שהתכנס בירושלים ב 5 במאי , 1949 אמר בן גוריון ש " ייעוד התקופה " הוא קיבוץ גלויות . הוא תלה בעליית המונים למדינת ישראל את כל התקוות לעתיד העם , לביטחונו ולמעמדו הלאומי והבין לאומי . בן גוריון גם דיבר על ה " נס " של הלשון העברית ששמרה על הקשר של העם היהודי עם קורות עברו ואיחדה את כל השבטים בתפוצות ישראל . ואולם בשל גלי העלייה הגדולים המגיעים לארץ , המביאים עולים שאינם יודעים את הלשון העברית , ותושבי הארץ אינם מבינים את לשונם , נוצרת מציאות של " בליל לשונות ותרבויות " . . 94 דברי הכנסת , תשי " ד _, עמ ' . 1274 - 1273 . 95 דברי הכנסת , תשט " ו , עמ ' . 1181 . 96 שנתון הממשלה תשי " ז , עמ ' . 43 , 25 . 97 בן גוריון , ראש הממשלה הראשון , עמ ' . 521 - 519 ראה גם ד ' בן גוריון , " מדינת ישראל ועתידו ש...  To the book