פרק ו דת כסימון לכל חוק

חוק אנושי : " בשמירת התורות והנימוסים " . במקור של טודרוסי מילה זו כלל אינה מופיעה ; נמצא שם : " בשמירת הנימוסים " בלבד . תופעה זהה נמצא במקום נוסף שבו מסר לאון עושה פרפרזה על דברי קיקרו : " לשמור הדתות , והנימוסים , וההרגלים " . במקור של קיקרו נמצא : " יש לשמור באופן מיוחד על החוקים והמנהגים של המדינה" ( ( si leges et mores civitatis egregie dicemus oportere servari ה - leges הלטיני הופך בקלות ל " דתות " בעברית , מילה נרדפת ל " נימוסים " . מסר לאון יכול היה בנקל להסתפק במילה " נימוס " , משום שהיא התרגום הנכון כאן למילה הלטינית בעברית הביניימית , ובמקור זה של קיקרו רק מילה אחת משמשת לציון החוק , אך הוא טרח להוסיף גם " דת " , באותה משמעות ממש . כמו אבן יעיש הוא בחר לתרגם lex , legis ל " דת " דווקא . בהמשך , מסר לאון מיישם את הדברים ל " נתינת העצה לפי התורה " , כלומר הייעוץ המדיני בהתאם לתורה . כמקובל , מסר לאון טוען כאן לעליונות חוקי התורה על כל חוקה אנושית שהיא משום מקורה האלוהי , והוא מוסיף להשתמש באותו המינוח ממש : אתה בן אדם , אם תשכיל כל הנאמ ' [ ר ] למעלה מהנהגת טוב הממשלה , אשר א...  To the book