|
|
בימי החנוכה לא הייתה תכונה מיוחדת , ולא ניכרו בהם סממנים חגיגיים כמו בארץ ישראל : לא במשחקים , לא בפיוטים , לא בדמי חנוכה , לא במאכלים ולא בחופשות . הלימודים מתנהלים כסדרם בבית הספר הממשלתי ובתלמוד תורה , וגם טיגון סופגניות לא היה נפוץ . החנוכיות עשויות היו מנחושת . את נרות החנוכה הדליקו בשמן זית ופתילה , ולא בנרות שעווה וכיוצא בהם , והיו מחליפים כל יום פתילות חדשות . זמן ההדלקה היה בין מנחה לערבית , מפני שנוהגים להתפלל מנחה מוקדם יותר במשך כל השנה ולא סמוך לשקיעה ולתפילת ערבית . לפיכך לאחר מנחה המתפללים פונים לבתיהם , מדליקים נרות חנוכה וחוזרים לבית הכנסת לתפילת ערבית , ואין מדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת . נוסח הברכה הוא ׳להדליק נר חנוכה׳ ולא ׳נר של חנוכה׳ . בתפילה יש כמה שינויים : בשחרית של חנוכה מתחילים את המזמור ׳ארוממך ה׳ כי דליתני׳ ב׳מזמור שיר חנוכת לדוד׳ ; לפני הוצאת ספר תורה אומרים ליד ההיכל את הפסוקים האלה : נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי ( תהלים קיט , קה ) נר ה׳ נשמת אדם ח פש כל חדרי בטן ( משלי כ , כז ) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר ( משלי ו , כג ) אור צדי קים ישמח ו...
To the book |
|
|