|
|
. 1 מצרים העתיקה במצרים העתיקה המוות תפס מקום חשוב מאוד , אולי יותר משתפס אצל כל אומה אחרת בהיסטוריה האנושית . המצרים הקדומים הקדישו משאבים רבים , מנטליים וחומריים כאחד , הן בהתכוננות אדם לקראת מותו שלו הן בפעולות שנקט למען מתיו . המצרים הקדומים , כשאר עמי המזרח הקדום , הכירו בארעיותו של הגוף , ובכך שהוא הופך מאכל לתולעים , אך ניסו בכל כוחם למנוע זאת . פרק 154 בספר המתים , " הפרק אודות מניעת כלות הגוף " , הוא תחינה לאוזיריס שיחנוט את הגופה כך שלא תושחת ושלא תשמש מאכל לתולעים . המתפלל תיאר בו בצורה חיה ומפורטת להחריד את ריקבון הגוף , סירחונו והפיכתו לגוש של תולעים . מכל התופעות הללו ביקש להינצל . המצרים האמינו שהמוות הוא שלב מעבר לעולם הבא , שנושא עמו את סכנת התפזרותם של היסודות המרכיבים את הוויית האדם . הם הבחינו בין החאט , גוף האדם שנקבר לאחר החניטה , שעליו ניסו להגן בקמעות , בטקסי כישוף ובתפילות , ובין הקא , ה " כפיל " של האדם , הקשור לגוף באופן שאינו לגמרי ברור . הכפיל נחשב לאישיות אינדיווידואלית מופשטת , שהייתה חופשייה לנוע ממקום למקום על פני האדמה , להיכנס לשמים ולנהל שיחה עם האלי...
To the book |
|
|