|
|
בתחילתה של המאה ה - 21 ניצבת מערכת החינוך בישראל בפני מציאות שונה מזו שקבעה את דרכי התנהלותה ואופן פעילותה בעבר . שינויים שחלו במבנה המשפחה , בתרבות ובחברה , בתפישת תפקיד המדינה ובשוק התעסוקה , ולצדם שפע של התפתחויות טכנולוגיות מואצות _ מחייבים את המערכת לשקול מחדש את היערכותה ואופני פעילותה . קצב השינויים מחייב שבחינת המערכת את עצמה ואת אופני התאמתה למציאות תהיה דינמית ומתמדת _ לא ניתן לחשוב עוד על פתרונות שיתאימו לשנים רבות . מערכת החינוך היא אחת המערכות המשמעותיות האחראיות להכשרתם של צעירי החברה ולהשתלבות תקינה ופעילה שלהם בה . מוסכם בקרב הוגים וחוקרים ששינויים והתפתחויות בכל המישורים המפורטים לעיל ימשיכו לקרות גם בעתיד הנראה לעין . מצב זה מחייב את המערכת להיערך ולפעול בצל אי -הוודאות הנוגעת לטיבו ומהותו של העתיד שאליו היא מחנכת את תלמידיה . המצב אינו ייחודי לישראל , כלל המדינות המפותחות מדווחות עליו , אף כי בחיפוש אחר פתרונות יש צורך להתחשב בתנאים הייחודיים שבהם פועלת המערכת בישראל . על רקע זה פנה בסוף שנת 2010 ד״ר שמשון שושני , אז מנכ״ל משרד החינוך , אל היזמה למחקר יישומי בחינוך ו...
To the book |
|
|